<h1>ספר השולחן הלכ' תפילה שער חמישי</h1>
<h2>דף פה:</h2>
ומה שאמר רבי יהושוע בן לוי, אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים הלכה היא. ופרשו רבותינו שבתוספות ז"ל [ר"ה כ"ז ע"ב] שלא לענין צירוף נאמר, אלא לענות קדושה וברכו, דקימא לן כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה, ובא רבי יהושע בן לוי לומר, שאע"פ שאינו במקומו של שליח צבור אלא בבית אחר ואפילו מופלג משם, כל ששומע שליח צבור ישנו בכלל ברכותיו ועונה לכל דבר שבקדושה, שאין מחיצה של ברזל מפסקת, וכן נהגו להתיר דבר זה, אע"פ שהרמב"ן ז"ל היה אוסר לענות עד שיהא עם שליח צבור במקום אחד. וכן דבר הרב נ"ר להתיר. בד"א בשיש במקומו של מוציא עשרה שהוא ראוי להוציא הצבור שעמו ידי חובתן, ולפיכך אפילו אותן שהן חוץ למקומו של מוציא יוצאין בברכתו ועונין לכל דבר שבקדושה, אבל כל שהמוציא הוא יחיד במקומו, אינו רשאי לומר דבר שבקדושה ואינו ראוי להוציא, ולפיכך כשהצבור בקטנה ושליח צבור בגדולה אנו רואין אותו כיחיד, לפי שאין הצבור עמו במקומו ואין יוצאין ידי חובתן, וכזה פירש הרב אברהם בן דוד ז"ל. וכן אם היתה צואה בגדולה, אסור להתפלל ולקרות קריאת שמע בקטנה, היתה צואה בקטנה מותר להתפלל ולקרות קריאת שמע בגדולה כל שאין שם ריח רע, לפי שהיא מופלגת ממנה כמו שבארנו.
<h2>דף קד:</h2>
השכים לקרות בתורה קודם שיקרא קריאת שמע, בין שרצה לקרות תורה שבכתב בין תורה שבעל פה כמו המשנה והתלמוד, צריך שיטול ידיו, ומברך תחלה ברכות אלו ואחר כך יקרא. ואלו הן, בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה, והערב נא י"י אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאנו וצאצאי עמך בית ישראל יודעי שמך ולומדי תורתך בא"י המלמד תורה לעמו ישראל, בא"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"י נותן התורה. כתב רבי שלמה ז"ל שאין אלו כי אם שתי ברכות, שברכת הערב אינה ברכה בפני עצמה, אלא חתימה היא לברכה על התורה, והיא ברכה שאינה פותחת בברוך וחותמת בברוך. והרמב"ם ז"ל כתב שהן שלש ברכות. וכן כתב הרב בעל המאור ז"ל שנתקנו שלש ברכות אלו כנגד מקרא ומשנה וברייתא שקורין בבוקר. מקרא היינו פרשת צו את בני ישראל כנגד ברכת אשר בחר בנו, ומשנה היינו איזהו מקומן כנגד ברכת הערב נא, ומדרש דהיינו ר' ישמעאל אומר כנגד ברכת אקב"ו על דברי תורה.
